<h1>עבוה"ק לרשב"א בית נתיבות שער רביעי</h1>
<h2>דף כז:</h2>
תחומין אינן של תורה אלא של דבריהם שהחמירו בהן כמו שיתבאר בשער עירובי תחומין. מי שיוצא למעלה מעשרה טפחים, אם הלך על גבי עמודים גבוהים עשרה ורחבין ארבעה הרי הוא כקרקע וכיוצא למטה מעשרה לכל דבריו. יצא דרך קפיצה למעלה מעשרה או בספינה המהלכת למעלה מעשרה, אם קנה שביתה ביבשה ויצא למעלה מעשרה חוץ לאלפיים אמה, לכשיגיע למטה מעשרה לא יזוז ממקומו. ומחשבין לו מה שיצא בחשבון אלפיים אמה שלו, ולפיכך אין לו אלא ארבע אמות משהגיע למטה מעשרה. היה בספינה כל בין השמשות ויצא חוץ לאלפיים אמה לכשיגיע לנמל יש מי שאומר שאסור לירד והולכין בספק תחומין להחמיר, ויש מרבותי שאומרין שהולכין בהן להקל, שכל ספק בשל דבריהם להקל, ולפיכך מותר לצאת דרך ספינה או בקפיצה למעלה מעשרה, וכן אם שבת בספינה כל בין השמשות ולא ירד ליבשה משחשכה והפליג אפילו כמה מילין לכשיגיע לנמל יורד ואינו נמנע, ויש לו אלפיים אמה מן המקום שפגע בו תחילה למטה מעשרה. ויראה לי דכל שקנה שביתה בין השמשות ביבשה אסור לו לצאת אפילו למעלה מעשרה מן הספק, לפי שהוא כל בין השמשות בחזקת ביתו ולא נוציאנו מן הספק מחזקתו. אבל אם לא קנה שביתה למטה מעשרה אין לו חזקה בשום מקום ולפיכך בשל דבריהם אל תאסרנו מספק, שספק דבריהם להקל, ולפיכך מי שנכנס לספינה קודם בין השמשות אע"פ שיצא כמה מילין מותר לירד כדברי רבותי, אבל מי שקנה שביתה ביבשה לא יצא אפילו למעלה מעשרה טפחים, ואין צריך לומר שאם עבר ויצא לכשיגיע לנמל לא ירד שאין לו אלא ארבע אמות משהגיע למטה מעשרה. ובין כך ובין כך יראה לי שהוא מותר לילך בכל הספינה בין מהלכת בין עומדת ואע"פ שיצא חוץ לאלפיים אמה, שהספינה נוטלתו ממקומו ומניחתו חוץ לתחומו, וכל שהוציאוהו ממקומו והניחוהו חוץ לתחומו ונתנוהו במקום המוקף לדירה מהלך את כולו, וכן אם נתנוהו בספינה מהלך הספינה כולה ונעשית לו כארבע אמות שהספינה כמוקפת לדירה.
